מדובר במכרז לעבודות בנייה ואחזקה של מבני ציבור בעשרות מיליוני שקלים ■ ביהמ"ש קיבל את טענת חברת י.ע.ז כי ועדת המכרזים הכשירה את הצעת חברת אטדגי אהרון באופן בלתי סביר
דחה את העתירה של תושבי שכונת עג'מי, האגודה לזכויות האזרח, עמותת "במקום" ורבנים לזכויות האדם נגד הקצאת קרקע לפרויקט בנייה ליהודים בלבד ■ הנימוק: מדובר ב"מעשה עשוי"
פסק דין תקדימי קבע: ועדת המכרזים של מע"צ היתה מוסמכת לפסול את ההצעה הזולה במכרז מכבית
עתירה חדשה מגוללת את הבעיה המתמשכת בשיטת מכרזי הקרקע של המינהל ואת הבעייתיות של בירור מחלוקות בין יזמים למינהל
בשם עיקרון "מיקסום הנכס", יכול כל אחד להמתין לתוצאות המכרז, להציע הצעה גבוהה יותר - ולזכות בקרקע
משרד האוצר פרסם מכרז לניהול 5,000 נכסים של המדינה אך אסר על מתווכים להשתתף בו
זוכה במכרז גילה בדיעבד כי בשטח קיים פולש וזכה בתביעתו מול המינהל למרות הצהרתו, כי "בדק וראה את מיקום המקרקעין" - בשל תשריט לא מדויק
השופט משה דרורי בפסק דין המטיח ביקורת חריפה במשרד השיכון, שנהג בחוסר שיוויון בין קבלנים. בעיני השופט, התנהגותו של משרד השיכון נמשלת, לא פחות, למעללי סדום
אין ספק כי כל עוד הצו האוסר על האישה להתקרב לילדים היה תקף, וכל זמן שהבית שימש למגורי הקטינים, הייתה מניעה שהתובעת תעשה שימוש בבית, ולכן מגיעים לה דמי שימוש מהבעל
עוד נקבע, כי ביהמ"ש לעניינים מינהליים עדיין אינו מוסמך לקיים פיקוח משפטי על הליך של מעין מכרז
מקום שכלל לא ניתנה החלטה של רשות, ממילא אין העניין נכנס לגדר סעיף 5(1) לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים
אישר את קביעת המחוזי, ודחה את תביעת שמאי המקרקעין נגד המדינה, נגד קיום מאגר שמאים ממשלתי
קבלת ההצעה עלולה להפלות מציעות אחרות שנפסלו בגלל איחור
יש לשבח את האוצר על התנגדותו לשינויים במכרזי התפלת המים, כי שיטת המכרזים המקובלת בארץ עד כה משקפת את השתלבות המדינה במרחב השמי, בניגוד לטענות אויבינו
תפירת תנאי מכרז, קנוניות בין מציעים וקשריהם עם חברי הוועדה - כל אלה סמויים מעינו של בית המשפט * פרשנות התנאי בדבר המצאת ערבות בנקאית בדיני מכרזים
בית המשפט העליוןדיני מכרזיםמכרזמשפט נדל"ןנדל"ן: מיסוי ומשפטנדל"ן: עסקאות נדל"ןניתוח שוקרשות מקרקעי ישראלשמאות מקרקעיןתשתיות